רק לפני רגע עוד ליווינו אותם יד ביד לגן המשחקים, והם כבר מאותתים לנו "עכשיו, לא להתקרב"!
מתבגרים.
אפשר להילחץ מזה להתרגש מזה אולי להיבהל ולקחת צעד אחורה.
ואפשר להבין מה בדיוק קורה שם.
מה יש להבין? שהם גם, וגם, וגם...
הם קצת ילדים, קצת מבוגרים. יש להם דעה מוצקה על כל דבר
הם לגמרי יכולים להסתדר לבד הם עצמאים, לא זקוקים לליווי
אבל הם עדיין זקוקים לנו הם צריכים את היד המלטפת והתומכת הזו,
גם אם היא רק דמיונית ( בכל זאת...בלי פדיחות) הם זקוקים להשגחה, אבל קצת פחות הדוקה.
הם יודעים דבר או שניים על העולם אבל יש להם עוד דרך ארוכה ללמוד ולחוות.
הדרך הנכונה לצלוח את האתגר הזה היא למצוא דרך לפתח איתם ערוץ תקשורת ישיר שלא כולל ניחושים.
כזה שבו אפשר לדבר, להתייעץ וגם לבקש פסק זמן.
הם זקוקים לנו תמיד, אבל בעיקר בתקופות מאתגרות כמו עכשיו שעל פניו הם "הילדים הגדולים" שמסתדרים לבד ולא זקוקים לנו כדי לתפעל זום או לבצע מטלות.
מאחלת לנו שנזכה תמיד לראות את הפרי והמתיקות שבהם, וכמה שפחות את הקוצים
שנצליח להיות שם עבורם כתובת לכל עניין.
אני כאן עבורכם לכל שאלה!
זוהר יעקב – מאמנת ילדים ונוער
