"אני אלוהית, מלכה ומהממת!" היא אמרה לי כשביקשתי בפגישה הראשונה שלנו, שימנו את החוזקות שלהם, "זהו, סיימתי, אני יכולה ללכת עכשיו?" נערה מקסימה, מלאת ביטחון וכריזמה.
"רגע, יש לי שאלה" פניתי אליה בחיוך, "מה הופך אותך לכזו?"
"מה?" היא השיבה בשאלה "מה הופך אותך לאלוהית? מה הופך אותך למלכה? מה הופך אותך למהממת?"
שתיקה.
היא לא הצליחה למצוא את המילים.
כל מגדל איתן מתחיל בבניית יסודות חזקים. אחד היסודות הוא המודעות של הילדים שלנו לאיכויות שלהם. כך, כשהם עומדים בפני אתגר מסויים, הם יודעים שיש הם את הכוחות להתמודד איתו וניגשים אליו בביטחון.
מחמאות כגון אלופה, מהמם, תותחית, מלך וכו', הן מחמאות שטוחות, אין בהם עומק. אני נוטה להשוות אותן לממתקים. הם לא באמת מזינים אותנו, הם מעלים נו את רמת הסוכר בגוף שלאחר זמן קצר צונח. אותו הדבר אחרי המחמאות השטוחות, אנחנו מרגישים טוב אבל כל דבר שלא תכיננו שיקרה יכול לערער לנו את ההרגשה הזו.
לעומת זאת, מחמאות המשקפות את מה שראינו בהם ברגע הזה, כמו "ראיתי איך עזרת לילד והבאת לו את הבלון שעף. האכפתיות והרגישות שלך לאחר משמחות אותי", או למשל "אתה יכול להיות גאה בעצמך על הדרך שעברת ועל הנחישות שלך להתקבל לתכנית הזו" כך, כשאנחנו משקפים להם את האיכויות שלהם דרך המחמאה, היסודות נבנים באופן חזק יותר, ומשכנע. כלומר, הם לא מדהימים רק כי אמא אמרה, הם מדהימים כי הם היו בנתינה גדולה, יזמו פעולה שמעבר, הגיעו למטרה שהציבו לעצמם וצלחו את הדרך בנחישות והתמדה, וכן הלאה. אלו מחמאות עמוקות יותר, שאם נחזור לדוגמת הממתקים, אז כאן מדובר בחלבונים הבונים את מסת השריר, יחד עם פחממות מורכבות המעלות לנו את רמת הסוכר בגוף בצורה מאוזנת יותר ומזינות אותנו.
אז איך אתם מחמיאים לילדים שלכם?
תחשבו על זה
