יום המשפחה בפתח וזה גורם לי לחשוב לא מעט על מה בנינו והספקנו עד כה (כן, אני במצב רוח מעט נוסטלגי). מסתכלת על המשפחה שלי מהצד והעניינית שבי, זו שמתקתקת דברים, מביטה קדימה וחושבת ביעילות וארציות איך היא מגשימה יעדים, חושבת ישר על איך לדייק את הדרך, מה מידת ההשפעה של הסביבה והשגרה על הגרעין המשפחתי שלנו ומה צריך לעשות בהמשך כדי לחזק, לדייק ולכוון כדי להגיע ליעדים המשפחתיים והזוגיים שלנו. הנוסטלגית שבי, יש שיגידו החולמנית, המעופפת, השלווה שמאמינה בכל ליבה שכל מה שקורה הוא לטובה מביטה ומתמלאת בהכרת תודה, על התא הזה, שנבנה לו כאילו מכוח האנרציה אבל לא בדיוק, על החוטים הדקים בתמונה הכה צבעונית הזו, שאט אט רוקמים חיים שלמים של ביחד, על כל אחד מבני המשפחה והתרומה שלו לתא הזה, שהיא עולם ומלואו, הנתינה האינסופית אחד לשני (כן, היא שם גם כשלא תמיד מסתדרים), ובעצם על כך שכל אחד מאיר את האור האישי שלו, שלא דומה לאף אור אחר.
בעודי מהרהרת בענני המחשבות האלה על משפחתיות, שהיא לגמרי ערך בסיסי בעיני, קיבלתי הודעה שהמשחק שלי (שמשפחתיות היא ה- ערך בו) מופיע בכתבה על 9 המלצות כייפיות ליום המשפחה באתר "אמאבא" וזה מאוד מחמם לי את הלב ומרגש אותי, כי זה סימן שערך המשפחתיות עובר הלאה, כי הכלי הזה, "טבע האדם", שמביא לתקשורת מקרבת ויוצר מרחב משפחתי מאפשר יגיעו לעוד ועוד משפחות שרואות את הערך, רואות את הטוב ושואפות להתקדם.
אבל עזבו, לפני הכתבה, אני מזמינה אתכם לחשוב על התרומה של כל אחד מבני המשפחה במארג הזה שנוצר ולהוקיר אותה.
שלכם,
זוהר
