אתמול בערב היה מיני מרתון תל אביב לילדים.
יהל שלי, שחברה בקבוצת ריצה, התלבטה אם להירשם. מחד, היא חשבה שמדובר בתחרות וחששה, היא מרגישה עדיין חדשה בתחום. מאידך, אם אבא הולך, זה נשמע מעניין, אז למה לא?
אז לאחר שהסברנו שכולם מנצחים כי משווים את עצמם למי שהיו קודם, כי זה רק ספורט וזה כמו משחק שמשחקים בקלילות והנאה, היא נרשמה.
אושר גדול היה לראות אותה חווה את החוויה המדהימה הזו, בספורטיביות ונחישות ששמורה רק למי שיש בו את התשוקה לדבר.
ואת ההתרגשות של אלה, אחותה הצעירה, אי אפשר לתאר במילים, התמונה תעשה זאת😉
מדהים איך החיים מהנים יותר כשמגיעים בגישה של משחק, של ספורטיביות, של קלילות.
אז let's play!
