תקופת בין המרחבים (ההיפך מבין המיצרים)

לא מזמן חגגנו את חג החירות. החג גרם לי לחשוב קצת על החירות שלי בחיים.

חירות בעיני היא היכולת לבחור ללא תלות בגורמים חיצוניים, אלא מתוך בחירה אישית המבוססת על הרצונות האמיתיים שלי. בלי לנסות לרצות מישהו כזה או אחר, בלי לתהות מה יגידו אם אבחר כך או כך. ממש כמו ילד שבוחר משהו כי "בא לו" ולא תמיד מעניין אותו מה יגידו או אם זה ימצא חן בעינינו, הוא בוחר במה שבא לו, במה שהתשוקה שלו ממוקדת כרגע.

רצף האירועים של עם ישראל בתקופה זו מעניינים מאוד.

קודם יצאנו לחירות, אחר כך כאבנו את זיכרון הנספים והנופלים, איש איש וכאבו הוא, עוד לפני שהספקנו להתאושש חוגגים עצמאות ואז מגיע יום שחרור ירושלים. ממש תהליך התפכחות והתפקחות של אדם במהלך כל שינוי שעובר. הוא מגלה את החופש ברמה הרעיונית, חווה התכנסות פנימה בעצמו, מתפלש במחשבות והרעיונות הכמוסים שלו, יוצא מחוזק, בטוח, עצמאי ומשוחרר לעולם.

עם ילדים היציאה לעצמאות לא חייבת להיות כך! אצל ילדים יש פחות מחסומים או "הטבעות מחשבתיות" מאשר לנו, המבוגרים, ולכן התהליך הוא יותר פשוט. אצל ילדים פשוט צריך להראות להם כמה סומכים עליהם. לתת בהם אמון ומתוך כך גם להטיל עליהם אחריות. המסר שאנו סומכים עליהם מחזק אותם ומעניק להם את הביטחון לממש את האחריות שהטלנו עליהם.

העצמאות מלווה את הדור שלנו, ההורים, מגיל די צעיר. להורינו לא תמיד הייתה ברירה אלא לתת לנו את המפתח של הבית בשרשרת על הצוואר בכיתה א' ובמקרים מסוימים גם הוטל עלינו לאסוף בדרך את האח הצעיר מהגן. היום כמעט ולא ניתן לראות מקרים כאלה. היום יש המון מגבלות שאנחנו לא הכרנו אז- כמו "ילד מתחת לגיל 9 לא חוצה כביש לבד" או שלא ניתן להשאיר ילד בגיל 8 לבד בבית מפני שזה מעיד על רשלנות הורית ועוד. המגבלות האלה נוצרו לטובת ילדינו וטובתנו אך עם זאת מותירות אותנו מגוננים יותר ויותר על הילדים שלנו ובכלל מונעים מהם את עצמאותם.

אני מציעה לחפש בחיי היומיום שלכם דברים שאתם כהורים עושים "באוטומט" אך יכולים כבר לוותר עליהם ולהאציל את האחריות לילדיכם. זה יכול להיות בהדחת הכלים, בקיפול הכביסה, בסדר בבית, בבחירת בגדים שילבשו, בבחירות האוכל שיאכלו, בשמירה על האח הצעיר, תשלום למוכר בחנות (כך ילמד אותם גם להבין את עניין הכסף) ועוד. אצל מתבגרים ניתן להטיל את האחריות על כל הנ"ל וכן בבישול, ניהול תקציב אישי ועוד.

העצמאות מועילה לילד הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק. ילד שחווה עצמאות בילדותו, חווה הצלחות וגם כישלונות ומתבגר לעולם כשהוא חזק, בטוח יותר בעצמו ומשוחרר.

אז אחרי שחגגנו את חירותינו, כאבנו את הפרידה מאנשים/ נושאים אהובים נחגוג עצמאות ונחווה את שחרור האני שלנו.

חג עצמאות שמח!