ובכמה מילים כתובות-

​

כבוד. הקונוטציה שעולה לי היא השיר מקזבלן, אך לא בכבוד כזה אני רוצה לעסוק היום.

כשביתך מתחילה את תהליך ההתבגרות שלה, זה הזמן הטוב ביותר לדבר איתה על כבוד. מהגיל הרך את מדברת איתה על כבוד לאחר, לקבל אותו למרות השוני, אבל מה עם הכבוד לעצמה? לגופה? לרצונות שלה? הרי הכל מתחיל בזה!
 

אנחנו חיים היום בעידן שיש לבנות אפשרויות רבות שהולכות וגדלות כל שנה ושנה. רק לפני כמה עשורים לנשים היו אפשרויות בחירה מצומצמות  מאוד (בשוויץ ניתנה לנשים זכות הבחירה לממשלה רק ב- 1971!!).
 

לביתך ניתנה האפשרות ללמוד ולהכיר כמעט כל נושא שבעולם! לחקור את הכישרונות שלה והתחביבים, להרוויח את כספה בעצמה, להתמודד בבחירות, להקים עסק אם תרצה, ויום אחד, גם לטייל בעולם בחסות עצמה- העולם מחכה רק לבחירה שלה.

ומה הקשר בין אלו לכבוד? כי לא מדובר רק באפשרויות הבלתי מוגבלות, אלא באיך אחרים בסביבתה מתייחסים אליה ואיך היא מתייחסת לעצמה. וככל שהיא תתייחס לעצמה בכבוד כך הסביבה שלה תתייחס אליה בכבוד וככל שזה יקרה, האדמה בה היא תצמח תהיה פורייה ומדושנת יותר, והיא תוכל להגיע למקומות גבוהים יותר וליהנות יותר מהאפשרויות שיש לעולם להציע.

 

 כבוד- מבפנים החוצה

 

כשאני מדברת על הכבוד של ביתך לעצמה, אני מדברת על  הקשבה לרגשות  שלה, לגלות  במה היא מאמינה,  לבחור  את הבחירות שנכונות עבורה. כשלוקחים זמן לחשוב על מה שחשוב לנו אנחנו הרבה  יותר בטוחות ומגובשות עם עצמנו .

לכבוד עצמי יש "אקססוריז", שבלעדיהם הוא לא שלם:

 

1. ערך עצמי- לדעת את הערך שלך ובעצם מה את שווה.

2. קבלה עצמית- קבלה והערכה של מי שאת ואיך שאת.

3. ביטחון- האמונה שאת יכולה לעשות כל מה שאת מכוונת את עצמך אליו.

4. לתת תוקף- לתת תוקף לרגשות ולרצונות שלך.

 

כבוד זה גם עניין של גבולות וערנות למה נעים ונכון לי ומה לא. מה הגבולות שביתך מציבה לעצמה ומה הגבולות שמציבה לאחרים סביבה. 

הגבולות יכולים לבוא לידי ביטוי בשיח הולם או לא, כניעה ללחץ חברתי, גבולות המרחב האישי הפיזי ועוד. גבולות אינם קירות איתנים שלא ניתן להגמיש, והם ניתנים לשינוי או יותר נכון דיוק, בדיוק כמו בועה שקופה שעוטפת אותך והגבולות הם פשוט כרטיס הכניסה  של אנשים לתוכה.

​

מצרפת לכאן מספר שאלות שאת יכולה לתת לביתך כחומר למחשבה על איך היא מגדירה כבוד ומהו עבורה:

​

​

​

תהנו!

 ♥