ובכמה מילים כתובות-

​

המתבגרת שלך כבר לא ילדה. אט אט גופה משתנה.

ההורמונים מתחילים לעשות את עבודתם, מה שמשפיע על מצבי הרוח, התיאבון וכן, גם על המבנה הגופני. היא צומחת לגובה, אולי גם החזה החל להתפתח, והיא חווה את השינויים האלה בעוצמה רבה.

בתחילה אולי היא תתלהב ותבקש בשמחה לקנות יחד איתך חזייה ראשונה, תהי שם בשבילה בשמחה הזו. אולי היא תשתף אותך בחששות או אפילו בושה במבנה הגוף החדש שלה, ואת תשדרי לה אהבה לפלאי הטבע ולגוף שצומח לאיטו כדי להכיל את צמיחתה של הנפש.
 

לא כל המתבגרות שמחות על המבנה החדש של גופן. ובהתאם לנורמות החברתיות בהן אנו חיים, גם נושא המשקל יעלה בשלב אפילו מוקדם.
 

אז קודם חשוב שאת, אמא שלה, תביני שמדובר קודם כל במחשבה שלה. הרי מה שהיא רואה במראה אינו הבבואה האמיתית שלה אלא מה שהיא חושבת שהבבואה שלה (היא רואה את המראה שלה איך שהיא חושבת שהיא נראית) ובשיח איתה תצאי מנקודת הנחה זו. כמו כן, תדעי שאת החוויה שלה מגופה לא ניתן לשנות ע"י שכנוע בדיבור, אלא ע"י דוגמא אישית ומעשים.
 

אם השיח בבית עוסק רבות בדיאטה, ב"שמנתי-רזיתי", תפחיתו ותתווכו לבנות שאתן רוצות להגיע למשקל שנכון לכן ובריא לכן ולאו דווקא להיות רזות.

ותכל"ס- איך תעזרי לביתך לאהוב את הגוף שלה?
 

יש תרגיל שאני אוהבת מאוד- תרגיל פשוט שההדהוד שלו הוא אדיר.

עמדי עם ביתך מול המראה ותבקשי ממנה למנות לפחות 10 דברים שהיא אוהבת בגוף  שלה.
 

חזרו על זה, פעם או אפילו פעמיים ביום. כל פעם אלו יכולים להיות אותם דברים או דברים שונים, זה לא משנה.

אפשר להפוך את זה לריטואל קבוע- בבוקר ולפני השינה. אחרי כמה פעמים ביתך יכולה להמשיך בלעדייך.

אם השאלה כמה ימים צריך לעשות את זה עולה לך עכשיו, אז מבחינתי, לנצח ובאופן פרקטי יותר- לפחות 21 ימים. 

​

כמו כן, ממליצה על תרגיל נוסף, להכין את רשימת היכולות של הגוף- מה הגוף שלי יודע לעשות? זה יכול להיות לרוץ, לטייל, להריח, לראות מראות מסוימים שעושים לי טוב, לחוש, לגעת וכו'.