זהירות, מתבגר בדרך...

אומרים שלכל גיל יש את הקושי שלו. כשהם נולדים, כשהם מגיעים לגיל שנתיים, כשהם עולים לכתה א'...בנינו, זה לא באמת נגמר. אבל יש גיל אחד ומיוחד, גיל שבו הילד שלנו כבר בוגר ועצמאי, אך עדיין לא עזב את הקן. גיל שבו מצד אחד הוא מעט מתרחק, ואולי מסתגר, אבל זקוק לנו יותר מתמיד. כן, ניחשתם נכון, גיל ההתבגרות. מאות מאמרים, מאות גישות ואלפי שאלות שנותרו פתוחות... מה ואיך לעשות אם בכלל? איך לשרוד את השאלות, הבלבול וחוסר הביטחון? איך להתמודד מול חוסר האונים שלהם ושלנו? והאמת, שהדף צר מלהכיל את כל השאלות, אתם בטח כבר יודעים. הייתי רוצה לחתום את הפוסט הזה עם תשובה אחת, או דרך אחת לפתור את כל המשוואה המורכבת הזו שנקראת גיל ההתבגרות. הייתי בשמחה מזמינה אתכם להכיר את אותה הדרך או השיטה שתקל עליכם.

בואו נשחק!

כשאתם משחקים עם הילדים שלכם, תשאלו אותם שאלות. תחפרו. אל תחששו. תקשיבו להם - אם הם שואלים אתכם משהו, השיבו להם בשאלה. שימו לב לשאלות שלהם - הן כלי מעולה שנותן לנו הצצה לעולמם הפנימי, לדרך החשיבה שלהם, לאסטרטגיה בה בחרו לפעול ולתחושות שלהם. דוגמא לשאלות: למה בנית דווקא את זה? איך אתה אוהב להרכיב את הפאזל? (קודם המסגרת ואח"כ התוכן או לפי הדמויות? וכו') במשחקי קופסא נשאל למה בחרת דווקא בדרך הזו? מה נרוויח? נוכל להכיר את האסטרטגיה בה פועל הילד שלנו, לחקור אותו על הדרך מה גרם לו לפעול בצורה זו או אחרת וללמוד להכיר אותו טוב יותר. מומלץ לנסות בבית בחום ובקור, בכל עונות השנה. מחפשים רעיון למשחק? תרשו לי להכיר לכם את "טבע האדם" – משחק שהוא פרי יצירתי ודמיוני משחק ערכים אימוני לכל המשפחה, המשלב

ש-ח-ר-ר-ו-!

אל תשפטו את הילדים שלכם. קבלו אותם. לא פעם אנחנו מצפים מהילדים שלנו לעשות הרבה דברים שלא תואמים לגילם או לחילופין, לא קשורים למציאות הקיימת. לא פעם אנחנו מבלים את הזמן איתם בהערות של "למה אתה ככה?" או "למה עשית את זה, או את זה?" כשאנחנו משחקים איתם לא פעם אנחנו עסוקים ב"תשב ככה" או "למה אתה קופץ כל הזמן? " ההמלצה שלי אליכם, כמי שמלווה הורים, משפחות ומתבגרים היא פשוט ש-ח-ר-ר-ו-! נשמע לכם פשוט? תתפלאו! לפעמים, כל מה שאנחנו עושים זה רק להפריע להם, הרי ילדים הם אלופים בלהיות הם עצמם. אולי לחלופין נלמד מהם קצת, במקום לרצות לשנות אותם? תרשו להם להיות הם, אל תעירו, תשפטו, תשאירו את הביקורת מחוץ לדלת ופשוט תהיו עם הילדים שלכם! רק להיות. אתגרתי אתכם? צאו למשימה, וחזרו לספר איך הי

מפתח השייכות

אם הייתי אומרת לכם, הורים לילדים ובייחוד אתם הורים למתבגרים, שיש לכם מפתח אחד ומיוחד לליבו של הבן המתבגר שלכם, וודאי הייתם צוחקים ולא מאמינים. אבל כן, הוא קיים. מפתח השייכות. כל ילד באשר הוא, לא משנה אם הוא מתבגר או תינוק בן יום זקוק לתחושת שייכות. כן, גם אנחנו ההורים ( אבל על כך בפוסט נפרד) הילד הגדול שלכם, זה שעושה קצת שרירים, אותו הילד בעל פני הבייבי פייס שאולי הפכו למעט כעוסות לאחרונה בדיוק הילד הזה, זקוק כל כך לתחושת השייכות, ודווקא עכשיו. אז ההמלצה שלי – אל תקנו את הפנים הזועפות, את חילוקי הדעות ואת תחושת הריחוק שהם מנסים לשדר. חבקו אותם אליכם, הזכירו להם שאתם תמיד שם עבורם, במילים ובמעשים. שתפו אותם, דברו איתם, הקשיבו להם. זהו מפתח השייכות שלהם. והוא בידיים שלכם. שמרו עליו.

לבד

בטלפון היא נשמעה מהוססת. מתבגרת בקצה השני של התקופה הכל כך מאתגרת הזו. היא אוטוטו משתחררת מהצבא ועדיין מרגישה לא בטוחה. בעצמה? בסביבה? עדיין לא היה לי ברור. דבר אחד עיקרי שהבנתי, היא מרגישה לבד. היא חששה מהמרחק (ירושלמית גאה), מלוחות הזמנים (היינו נתונות קודם ללו"ז הצבאי) ומהתהליך עצמו. ומה זה בכלל לבד? יש לה משפחה מדהימה שעוטפת אותה, והיא נהנית לצאת ולבלות איתם בהופעות, מסעדות או טיולים. ומה עם חברות, חברים? אממממ.... כאן זה קצת שונה. הבחורה היפהפיה הזו, הפתוחה, שמדברת בקול בטוח, רם ויציב התכווצה פתאום על הכיסא. אין יותר מידי חברים. מהיסודי? מהתיכון? מהצבא? לא, כלום. וכשהיו, ובילו יחד, היא לא הרגישה את ההנאה והשמחה, היא בעצם לא הרגישה כלום, לכן ניתקה מגע, כי מה הטעם? מודה שהרגשתי מאותגרת

זוהר יעקב, מלווה תהליכי שינוי להורים ומתבגרים, מאמנת ילדים ונוער,
שוהם, zoharyaacov@gmail.com
חייגו עכשיו
  • Facebook - Grey Circle
  • YouTube - Grey Circle
  • Instagram - Grey Circle
  • Pinterest - Grey Circle

2013  כל הזכויות שמורות לזוהר יעקב ©