גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים משמעותיים, שינויים גופניים, רגשיים וחברתיים ואיתן משתנה גם הדימוי העצמי, דימוי הגוף והדימוי החברתי. עבור מתבגרות, זו תקופה שבה הזהות האישית מתעצבת, ונוצר פער בין מי שהן היו כילדות לבין מי שהן הופכות להיות.
אבל השינוי אינו רק חיצוני, הוא משפיע גם על איך הן רואות את עצמן, איך הן חושבות שאחרים רואים אותן, ואיך הן בונות את מקומן בעולם החברתי.
💡 דימוי עצמי: "מי אני בכלל?"
הדימוי העצמי בגיל ההתבגרות הוא כמו פאזל מתהווה, כל חוויה, הערה או חיזוק מהסביבה משפיעים על הדרך שבה המתבגרת תופסת את עצמה.
🔹 פער בין דימוי עצמי לבין תפיסת המציאות, פעמים רבות, מתבגרות רואות את עצמן דרך משקפיים ביקורתיים ומתקשות להעריך את הכוחות שלהן.
🔹 ההשפעה של השוואתיות: הרשתות החברתיות יוצרות תחושה של "לכולן יש חיים מושלמים חוץ ממני", מה שמעמיק ספקות עצמיים.
🔹 חשיבות החיזוק מהבית, כשמתבגרת חווה תמיכה והכרה במה שהיא כן מצליחה בו, היא מחזקת את הדימוי העצמי שלה ומפתחת חוסן נפשי.
💡 איך את יכולה לעזור לה?
✔️ שיקוף חוזקות- עזרי לה לראות לא רק במה היא פחות טובה, אלא גם במה היא מצטיינת.
✔️ התמקדות בתהליך ולא רק בתוצאה- הדגשת מאמץ ועשייה יותר מהישגים חיצוניים.
✔️ מודל לחיקוי- כשאת מספרת על רגעים שבהם גם את התמודדת עם ספקות וצלחת אותם, את עוזרת לה לראות שזו חלק מהדרך.
💡 דימוי גוף: "אני לא מספיק…"
השינויים הגופניים בגיל ההתבגרות גורמים לכך שהגוף כבר לא נראה כמו הגוף הילדותי שהיא הכירה, מה שיוצר תחושות של חוסר נוחות ולעיתים גם חוסר ביטחון.
🔹 חשיפה למסרים בלתי מציאותיים- סטנדרטים לא מציאותיים ברשתות החברתיות יוצרים ציפיות לא הגיוניות לגבי איך "צריך" להיראות.
🔹 השוואות מתמידות- היא משווה את עצמה לחברות, לסלבס, לפילטרים ולמודלים בלתי מושגים.
🔹 הקול הפנימי הופך למבקר הראשי- משפטים כמו "אני שמנה מדי", "רזונת מדי", "אין לי גוף יפה" הופכים לחלק מהשיח הפנימי.
💡 איך את יכולה לתמוך בה?
✔️ הפרדת הערך שלה מהמראה שלה- חיזוק ההצלחות והכישורים שלה, לא רק המראה החיצוני.
✔️ להיות מודעת לשיח שלך- איך את מדברת על הגוף שלך מול בתך? האם גם את מבקרת את עצמך? מתבגרות סופגות דיבור של אמהותיהן על הגוף שלהן.
✔️ לעודד בריאות ולא שלמות או מראה- פעילויות כמו יוגה, ספורט או תנועה שמבוססת על הנאה ולא על שינוי הגוף עוזרות לה לפתח קשר בריא עם הגוף שלה.
💡 דימוי חברתי: "איפה אני בסיפור?"
חברות בגיל ההתבגרות היא ציר מרכזי בהגדרת העצמי. הקשרים החברתיים משתנים, ולעיתים קרובות נערות חוות תחושות של בידוד או פחד מדחייה.
🔹 הצורך להשתייך מול שמירה על הייחודיות- היא רוצה להיות חלק מהקבוצה, אבל גם לא לאבד את הייחוד שלה.
🔹 רגישות יתר לפרשנויות- מבט, הודעה לא ברורה או היעדר לייק יכולים להפוך ל"ראיות" לדחייה חברתית.
🔹 חוסר יציבות בקשרים- חברות ילדות מתרחקות, קשרים נבנים ומפורקים, ולעיתים התחושה היא שהכול יכול להשתנות ברגע.
💡 איך את יכולה להיות שם עבורה?
✔️ לא לזלזל בקשיים שלה- גם אם מהצד זה נראה "שטויות", עבורה זה מרגיש כמו סוף העולם. תני לה תחושה שהרגשות שלה לגיטימיים.
✔️ לדבר על חברות בריאה- מהי חברות טובה? איך מזהים חברות שמחזקת מול חברות שפוגעת?
✔️ לעזור לה להבין שדברים משתנים- גם אם עכשיו היא מרגישה לבד, זה לא יישאר כך לנצח.
💜 מילה לסיום, את לא לבד במסע הזה
התפקיד שלך כאמא אינו למנוע ממנה קשיים, אלא להיות שם לצידה כשהם מגיעים. גיל ההתבגרות הוא מסע של צמיחה, עבורה וגם עבורך.
📌 מחפשת עוד כלים לתמוך בה?
🔗 כאן בדף כתבות ותוכן מחכות לך כתבות נוספות על תקשורת עם מתבגרות.
🎁 להורדת ערכת ההיכרות עם שפת האימון בחינם [לינק להורדה]
💌 ואם יש לך תובנות או שאלות, אני תמיד כאן לשמוע!
שו״ת
מה ההבדל בין דימוי עצמי לדימוי גוף בגיל ההתבגרות?
דימוי עצמי הוא האופן שבו נער או נערה תופסים את הערך והיכולות שלהם באופן כללי.
דימוי גוף מתייחס לתחושות, מחשבות ועמדות כלפי הגוף- איך הוא נראה, מרגיש ואיך תופסים אותו אחרים. השניים קשורים זה בזה, אך לא תמיד הולכים יחד.
למה מתבגרים עסוקים כל כך במראה החיצוני שלהם?
בגיל ההתבגרות הגוף משתנה במהירות, והזהות נמצאת בבנייה. החברה, המדיה והסביבה משדרות מסרים ברורים על "איך נכון להיראות", וההשוואות לאחרים תופסות מקום מרכזי. העיסוק החיצוני הוא לעיתים דרך לחפש שייכות או שליטה.
איך הורה יכול לעזור לילד/ה לפתח דימוי גוף חיובי?
קודם כול, להימנע מביקורת על מראה שלהם או של אחרים.
לאפשר שיח פתוח על רגשות, ללמד לחשוב מחשבות טובות על עצמם, ולחזק אותם גם על דברים פנימיים: ערכים, כישרונות, מאמץ. הדוגמה האישית משמעותית מאוד.
מה עושים כשהילדה אומרת שהיא "שונאת את הגוף שלה"?
מתמודדים עם זה ברצינות אך ברכות. לא מבטלים, אלא מקשיבים. שואלים שאלות, מציעים נקודת מבט אחרת, ולפעמים גם שוקלים להציע ליווי רגשי חיצוני אם זה חוזר ונשנה ופוגע באיכות החיים.
האם זה טבעי שמתבגרים מחפשים להיות "כמו כולם"?
כן. הרצון להשתלב ולהידמות לאחרים הוא חלק טבעי מבניית זהות. השאלה היא האם הם מרגישים חופשיים גם להיות הם עצמם, גם כשזה קצת שונה.