הכעס בגיל ההתבגרות אינו רק תגובה רגשית, הוא אתגר חינוכי, טיפולי ומשפחתי. היכולת של מתבגר לזהות, להבין ולווסת את הכעס שלו היא יכולת נרכשת. החדשות הטובות הן שניתן ללמד אותה. בכתבה זו אציג שיטות וכלים מעשיים שניתן להפעיל בבית, בטיפול או באימון, לטובת ניהול כעסים אפקטיבי.
1. יצירת שפה רגשית יומיומית
כדי שהמתבגר יוכל לנהל את רגשותיו, הוא חייב לדעת לדבר אותם. במקום "אני כועס", נסו לעודד שיח שמדייק יותר: "אני מרגיש חסר שליטה", "אני פגוע", "אני מרגיש לא מובן".
איך עושים את זה?
השתמשו ב"שאלות פתוחות": "מה גרם לך להרגיש ככה?"
אל תמהרו לפתור. תקשיבו. חיזוק תחושת ההבנה הוא השלב הראשון בוויסות כעסים.
2. כלי העצירה: STOP
טכניקה פשוטה, אפקטיבית ומבוססת מיינדפולנס:
S- Stop: עצור רגע לפני תגובה.
T- Take a breath: קח נשימה עמוקה אחת לפחות.
O- Observe: שים לב מה קורה בגוף ובמחשבות.
P- Proceed: בחר תגובה במקום תגובה אוטומטית.
תרגול קבוע של STOP, אפילו כשלא כועסים, הופך אותו לכלי נגיש במצבי לחץ.
3. “מרחב רגיעה” ולא “עונש”
במקום להרחיק את המתבגרים כעונש (למשל “לך/י לחדר!”), צרו יחד איתם “מרחב רגיעה” אישי שבו יוכלו להירגע, פינה שקטה, מוזיקה, צבעים אהובים, או אוזניות עם הסחות חיוביות. המסר: כעס זה רגש שאפשר לנהל, לא פשע שדורש ענישה.
4. כתיבה ככלי לפריקת כעס
עודדו את המתבגרים לכתוב מה הרגישו, מה עצבן אותם, ומה היו רוצה שיקרה אחרת. הכתיבה מאפשרת התבוננות פנימית, מבלי חשש משיפוט. במידת הצורך, ניתן גם לקרוא את זה יחד וליצור שיחה.
5. סימולציות ותרחישים
שוחחו יחד על תרחישים מהחיים: מקרה בבית הספר, ריב עם חבר, אי צדק בחוג. שאלו:
מה גרם לך להתרגז?
מה אפשר לעשות אחרת בפעם הבאה?
איזה משפט היה עוזר להרגיע?
אפשר אפילו "לשחק תפקידים"- ההורה בתפקיד המתבגר, והמתבגר בתפקיד ההורה. זה מעודד אמפתיה וחשיבה ביקורתית.
6. טיפוח תחושת שליטה פנימית
כעס גובר כאשר המתבגר/ת מרגיש/ה שאין לו/ה שליטה. דרך מתן בחירה (אפילו בדברים קטנים: מתי לעשות שיעורים, מה לאכול, מתי לדבר על משהו שמציק), תחושת השליטה גדלה, והכעס קטן.
7. חיזוק חיובי אחרי הצלחה
אל תפספסו רגעי הצלחה. גם אם המתבגר רק ניסה לא להגיב בהתפרצות, ראו את זה, אמרו מילה טובה, ובנו איתו תחושת מסוגלות: "שמת לב איך עצרת את עצמך? זה בדיוק מה שעוזר לך להשתלט על הכעס. זו שליטה."
8. שימוש בתרשימים מאויירים מתוך ערכת ״ניהול כעסים״
בערכה תוכלו למצוא מגוון רחב של תרשימים, המגישים כלים אימוניים, ולעבוד יחד עם המתבגר/ת על מה שמאתגר אותם.
כלי לדוגמא מהערכה תוכלו כן בתרשים המגיש את מודל אפר״ת.
סיכום
ניהול כעסים אינו עניין של "כיבוי שריפות", אלא של בניית כישורי חיים. הכלים המעשיים שפורטו כאן אינם קסם, אלא תרגול, עקביות והתבוננות. ההורה, המאמן או המטפל לא רק מלווה את המתבגר, הוא המראה שלו, ההשראה שלו, ולעיתים גם הבלם שעוזר לו לא לסטות מהדרך.
בפועל, כל הצלחה קטנה, שיחה שנגמרה בלי צעקות, תגובה שקיבלה מחשבה, היא צעד ענק בבניית בגרות רגשית.