מקרי חרם היו מאז ומעולם, וכנראה שגם ימשיכו להתקיים. אבל בעידן הטכנולוגי, הנידוי הזה עבר כמה שדרוגים משמעותיים. יותר ויותר ילדים חווים נידוי או דחייה כלשהי במהלך חייהם, והיום זה הפך להרבה יותר קל ומהיר.
אם בעבר, כדי לנדות מישהו, היית צריך לעמוד פנים מול פנים ולהביט לו בעיניים, הרי שהיום אפשר לעשות זאת במחי הודעת וואטסאפ. יותר מזה, אמא סיפרה לי שבכיתה של הבן שלה יש 15 קבוצות וואטסאפ שונות: ו'2 בלי רון, ו'2 בלי עידו, ו'2 בלי נמרוד וכו'. והמחשבה שיש קבוצת וואטסאפ בלי הבן שלה שוברת לה את הלב.
מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד ב-2024 על למעלה מ-180,000 מתבגרים ב-42 מדינות מצא כי הזמן שמתבגרים מבלים ברשתות החברתיות קשור ישירות לחשיפה לבריונות מקוונת, הן כקורבנות והן כמבצעים. המחקר הדגיש כי שימוש בעייתי ברשתות החברתיות מהווה את הסיכון החזק והעקבי ביותר.
מחקר ישראלי של ד"ר דנה איזנקוט שבחן למעלה מ-5,000 תלמידים מצא ממצא מפתיע: בריונות מקוונת שכיחה יותר דווקא בשיחות הפרטיות (אחד על אחד) מאשר בקבוצת הכיתה הפתוחה. למה? כי בשיחה פרטית אין עדים, אין אחריות חברתית, והמחרים מרגיש חופשי יותר לפגוע. שלושה סוגי בריונות נפוצים במיוחד: בריונות מילולית, הדרה חברתית ובריונות ויזואלית (שיתוף תמונות מביכות).
עוד תופעה מטרידה היא ריבוי קבוצות הוואטסאפ. תארו לעצמכם שיח נערי בקבוצה כיתתית, ופתאום מוציאים מישהו שכתב משהו שלא מצא חן בעיני חלק מהחברים. או יותר גרוע, פותחים קבוצה מקבילה ו"שוכחים" להזמין אותו. התחושות די קשות.
כאן מתפקיד ההורים להיכנס, בחכמה, לתמונה ולעקוב אחרי קבוצות הוואטסאפ בהן הילד חבר, ואף לעבור על תוכן ההתכתבויות. ביחד איתו, בשיח פתוח, ללא שיפוטיות או ביקורת, או בלעדיו- אך תמיד בידיעתו.
מטא-אנליזה שפורסמה ב-2020 ובחנה את יעילותן של תוכניות הורות למניעת בריונות מצאה תוצאות משמעותיות: הורים שעברו הכשרה הצליחו להפחית באופן ניכר הן את שכיחות הבריונות והן את שיעור הקורבנות בקרב ילדיהם. המחקר הדגיש במיוחד את החשיבות של סגנון הורות תומך, פיתוח אמפתיה בילדים ותקשורת פתוחה בין הורים לילדים בנושא בריונות.
זה גם המקום להכיר את הילד שלך קצת יותר טוב. אולי הוא מוביל ומסית לחרם? ולא, זה לא אומר שהוא חזק ומגובש ו"כל הכבוד לו".
הילד המחרים לוקה, בדרך כלל, גם בדימוי עצמי נמוך, שהשפלת ילד אחר מעצימה אותו. מחקר אורך שנערך על 3,658 תלמידי חטיבת ביניים בקוריאה ופורסם ב-Journal of Youth and Adolescence מצא קשר מורכב בין דימוי עצמי לבריונות: בעוד שדימוי עצמי נמוך לא חזה באופן ישיר התנהגות מחרימה, מחקרים אחרים הראו כי גם קורבנות וגם מבצעי בריונות נוטים להציג רמות נמוכות יותר של דימוי עצמי.
מחקר נוסף מאוניברסיטת לונדון שבחן 2,218 תלמידים מצא כי אימפולסיביות ותכונות קשיחות-חסרות אמפתיה קשורות להתנהגות מחרימה, ושדימוי עצמי נמוך חזה בריונות פנים אל פנים. הממצאים מדגישים את הצורך בזיהוי מוקדם של תכונות אלה ובפיתוח התערבויות ממוקדות.
אז מי בדרך כלל מוחרם? אלה שחושבים שהם לא בסדר, אלה שחושבים שהם פחות טובים.
מחקר שפורסם ב-Frontiers in Psychology בשנת 2023 ובחן 318 ילדים בגיל ממוצע של כ-10 שנים מצא כי ילדים עם שילוב של דימוי עצמי נמוך, פופולריות נמוכה ואינטליגנציה לא-מילולית נמוכה היו הפגיעים ביותר להשפעות השליליות של הדרה חברתית. ילדים אלה הציגו ביצועים נמוכים יותר במבחני חשיבה לוגית בעקבות חוויות הדרה.
מחקר נוסף שפורסם ב-Personality and Individual Differences ובחן 1,172 מתבגרים מצא שדימוי עצמי וחוסן פסיכולוגי מתווכים את הקשר בין הדרה חברתית לשביעות רצון מהחיים. כלומר, חיזוק הדימוי העצמי והחוסן יכול למתן את ההשפעות השליליות של הדרה.
ואני אומרת: ילד שיודע מי הוא ומה האיכויות שלו, ושלם עם עצמו, החרם לא ישפיע עליו באותה מידה.
ככל שאני נעלב ממה שאומרים לי או מגיב בכאב, זה יגדל. ככל שלא אתייחס, זה יתמוסס לו באוויר. והכוונה כאן היא לא רק להתעלם, אלא לדעת איך להגיב ממקום שלם, ממקום חזק.
מחקר על עמידות בפני בריונות מראה שילדים עם חוסן פסיכולוגי גבוה מתמודדים טוב יותר עם קשיים, ומאופיינים בתחושת משמעות גבוהה יותר, ביטחון עצמי, דימוי עצמי חיובי ותחושת מסוגלות. הם ממוקדים יותר בפתרון הבעיה ופחות באסטרטגיות התמודדות נמנעות.
ילד ששלם עם עצמו לא ייתן למילים הקשות לחדור אותו.
אני מסבירה את זה כך לילדים: אני מדמה את האלימות המילולית כמו כשמישהו זורק עליך כדור בוץ רופש, ולא במסגרת משחק. אתה רץ לתפוס אותו? אתה תכניס אותו לגוף שלך? כנראה שלא. כי זה דביק, מלוכלך ובפועל- קצת מגעיל.
אז בוא נדמיין שיש לך שכבת הגנה מחוץ לגוף. ואם אתה מחליט שאתה לא תופס את כדור הבוץ, הוא פוגע בשכבת ההגנה ומתמוסס לו באוויר כלא היה. אם תתפוס אותו, הידיים שלך יתלכלכו וגם הבגדים והגוף, אז תיעלב, תיפגע וכו'.
לעומת זאת, אם מישהו מחמיא לך, מפרגן או מעודד, זה כדור אור. אותו תתפוס ותכניס לגופך ותשמור אותו. איתו תמלא, יחד עם כדורי אור נוספים, את כל גופך באור.
מעורבות הורים חכמה היא קריטית, הן בשיתוף עם המורה ויועצת בית הספר שיבחנו את האפשרויות לפעילויות שונות בכיתה: ציוות מחדש בתרגילים, עבודה על הדינמיקה בכיתה ועוד.
סקירה שיטתית מ-2024 שבחנה אסטרטגיות יעילות למניעת בריונות בבתי ספר זיהתה שישה גורמים מרכזיים להצלחה: אקלים בית ספרי חיובי, נאמנות ליישום התוכנית, חיזוק יעילות המורים, קידום ויסות רגשי-חברתי, הגברת תמיכת עמיתים ושילוב מעורבות הורית. הממצאים מדגישים את החשיבות של גישה הוליסטית המערבת את כל בעלי העניין.
על פי נתוני ה-OECD, כ-20% מהתלמידים במדינות מפותחות מדווחים על חוויות בריונות לפחות מספר פעמים בחודש. בישראל, נתוני סקר TALIS הראו ש-26% ממנהלי חטיבות הביניים דיווחו על מעשי הפחדה או בריונות לפחות פעם בשבוע, כמעט כפול מהממוצע במדינות ה-OECD.
מחקר ישראלי מצא ש-57% מהסטודנטים חוו בריונות מקוונת לפחות פעם או פעמיים דרך מדיה שונה. שלושה משתנים נמצאו בעלי השפעה משמעותית: מגדר, דת והעדפות מיניות.
מחקר גלובלי מ-2022 על למעלה מ-180,000 בני נוער מצא שהשכיחות של בריונות מקוונת משתנה מאוד בין מדינות, ונעה מ-0.7% בקרב בנות בגיל 11 ביוון ועד 31% בקרב בנים בגיל 15 בלטביה.
כן. ברגע שהדימוי העצמי של הילד גבוה ויציב, הוא יודע מי הוא ומהן האיכויות שלו, יהיה קשה יותר לשבור אותו. וכבר בהתחלה ההצקה תיפסק, כי מי שלא מגיב להצקה בכאב, לא ממשיכים להציק לו.
מחקר מהשנים האחרונות מראה שתוכניות התערבות לבניית חוסן שכללו למידה רגשית-חברתית, מיינדפולנס ופעילויות לחיזוק גורמי הגנה הצליחו להגביר את יכולות החוסן ואסטרטגיות הוויסות הרגשי בקרב מתבגרים בסיכון.
לחזק, לחזק ושוב לחזק את הילד. ולא רק "כל הכבוד" סתמי. ממש לפרט לו מי הוא בעיניכם, ואילו תכונות נפלאות וכישורים ייחודיים יש בו.
כהורים, אנחנו בדרך כלל ביקורתיים. כלפי עצמנו וכך גם כלפי ילדינו. אם נניח את הביקורת והשיפוטיות בצד, נגלה את הילדים שלנו מחדש ונצליח לראות בהם את האיכויות שיעזרו להם להתמודד עם מכשולים חברתיים בעתיד.
כל מקרה יש לבחון לגופו, אך אלה הסימנים שצריך לשים לב אליהם:
• אינו יוזם או מזמין חברים הביתה, או יוצא לשחק עם חברים
• משחק הרבה במחשב, לא במשחקי רשת עם חברים מהכיתה, כלומר לבד או עם ילדים מחוץ לישוב/ המדינה
• אינו מוזמן למפגשים חברתיים ופעילויות חברתיות
• מגיע הביתה עצוב ולא משתף מדוע
• מסרב ללכת לבית הספר
• מתלונן על כאבי בטן או כאב ראש בבוקר
• מגיע הביתה חבול, עם בגדים קרועים ולא נותן לכך הסבר הגיוני
• הולך במסלול הליכה שונה ופחות הגיוני לבית הספר
• מתנהג באופן לא רגוע וטעון
• השינה אינה רגועה
• לוקח כסף ללא רשות או מבקש כסף נוסף מההורים ללא הסבר הגיוני
• שינויים בדפוסי השימוש בטלפון: נמנע מלהסתכל על הודעות בנוכחות אחרים, או להיפך, בודק את הטלפון בכפייתיות
העידן הדיגיטלי הפך את החרם לתופעה מורכבת יותר, אך גם הביא איתו כלים חדשים להתמודדות. הורים ומחנכים שמבינים את הדינמיקה, מזהים סימנים מוקדמים ובונים דימוי עצמי חיובי אצל ילדים, יכולים לעשות הבדל אמיתי.
זכרו: ילד ששלם עם עצמו, שיודע מי הוא ומהן האיכויות שלו, מפתח שכבת הגנה שמאפשרת לו לתת לכדורי הבוץ להתמוסס באוויר, ולקלוט לתוכו רק את כדורי האור.
—
מרגישים שילדכם צריך חיזוק? אשמח ללוות אתכם ואותו בתהליך אימון אישי לבניית דימוי עצמי וחוסן נפשי. צרו קשר לשיחת היכרות.
שימו לב לשינויים בהתנהגות: ילד שפתאום לא מזמין חברים הביתה, לא מוזמן לימי הולדת או מפגשים, מגיע עצוב מבית הספר ולא משתף, מתלונן על כאבי בטן בבקרים או מסרב ללכת לבית הספר. גם שינויים בדפוסי השימוש בטלפון יכולים להעיד על בעיה: נמנע מלהסתכל על הודעות בנוכחותכם, או להיפך, בודק את הטלפון בכפייתיות. חשוב לזכור שכל מקרה שונה, ולפעמים הסימנים עדינים יותר.
קודם כל, להקשיב. לא לשפוט, לא לבקר, ולא למהר לפתור. שיחה פתוחה ותומכת היא הבסיס מתוך הבנת המצב באופן רציונלי ופחות אמוציונלי. במקביל, חשוב ליצור קשר עם המחנכת והיועצת בבית הספר כדי לבחון אפשרויות התערבות בכיתה. הדבר החשוב ביותר לטווח ארוך הוא לחזק את הדימוי העצמי של הילד, לעזור לו לזהות את האיכויות והכישורים שלו, ולבנות את החוסן הפנימי שיעזור לו להתמודד.
דבר חשוב- התערבות עקיפה ולא ישירה, לא הייתי ממליצה לפנות להורים אחרים או לילדים האחרים, כי זה עלול לפגוע בילד (או בכם) יותר.
לא. מחקרים מראים שילדים שמחרימים אחרים לרוב סובלים בעצמם מדימוי עצמי נמוך, ומרגישים צורך להשפיל אחרים כדי להרגיש טוב יותר עם עצמם. הם גם נוטים להציג רמות גבוהות יותר של אימפולסיביות וקושי באמפתיה. אם גיליתם שהילד שלכם מוביל חרם, זו הזדמנות לבחון מה עומד מאחורי ההתנהגות הזו ולחזק אותו בדרך הנכונה.
הטכנולוגיה הפכה את החרם לקל יותר, מהיר יותר ולפעמים אכזרי יותר. בעבר היית צריך להביט למישהו בעיניים כדי להדיר אותו; היום אפשר להוציא מקבוצה בלחיצת כפתור או לפתוח קבוצה מקבילה בלי מישהו. מחקרים ישראליים מראים שבריונות מקוונת שכיחה במיוחד בשיחות פרטיות, שם אין עדים ואין אחריות חברתית. לכן חשוב שהורים יהיו מעורבים ויכירו את הפעילות הדיגיטלית של ילדיהם.
כן, אפשר להפחית משמעותית את הסיכוי ואת ההשפעה. מחקרים מראים שילדים עם דימוי עצמי גבוה ויציב, שיודעים מי הם ומהן האיכויות שלהם, פחות פגיעים לחרם. יותר מזה, כשילד לא מגיב להצקה בכאב או בעלבון, לרוב ההצקה נפסקת. המפתח הוא בניית חוסן פנימי לפני שמגיעה הבעיה, ושיתוף פעולה בין הורים, מורים ובית הספר כשהיא כבר קיימת.
מחקרים על וואטסאפ ובריונות בישראל:
דימוי עצמי והדרה חברתית:
3. Martínez-Briones et al. (2023). Who Are the Children Most Vulnerable to Social Exclusion? – Frontiers in Psychology https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27457234/
4. Arslan, G. (2019). Mediating role of the self-esteem and resilience in the association between social exclusion and life satisfaction among adolescents https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0191886919304465
בריונות ודימוי עצמי של המחרים:
5. Choi, B. & Park, S. (2021). Bullying Perpetration, Victimization, and Low Self-esteem: Examining Their Relationship Over Time – Journal of Youth and Adolescence https://link.springer.com/article/10.1007/s10964-020-01379-8
6. Personality traits and self-esteem in traditional bullying and cyberbullying (2021) – UK study of 2,218 students https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0191886921001847
יעילות מעורבות הורית:
7. Meta-Analysis on Effects of Parenting Programs on Bullying Prevention (2020) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32242506/
8. Cunha et al. (2023). Reducing Bullying: Evidence from a Parental Involvement Program on Empathy Education – NBER https://www.nber.org/system/files/working_papers/w30827/w30827.pdf
חוסן פסיכולוגי והתערבויות:
9. Resilience and coping in difficult social situations among children (2023) – PMC https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10655775/
10. Effectiveness of a resilience school-based intervention in adolescents at risk (2024) – Frontiers in Psychology https://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2024.1478424/full
נתונים סטטיסטיים:
11. Social Media Use and Cyber-Bullying: A Cross-National Analysis of Young People in 42 Countries (2020) https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1054139X20301075
12. Violence in Israeli middle schools – OECD TALIS data – Times of Israel https://www.timesofisrael.com/violence-in-israeli-middle-schools-6-times-higher-than-other-developed-countries/
13. Cyberbullying Research in Israel – 57% of students experienced cyberbullying https://cyberbullying.org/research/map/israel
מארז אימוני ערכי לנערות יחד עם קורס דיגיטלי לאימהות, תהליכים אימוניים בנושאים דימוי עצמי, דימוי גוף, דימוי חברתי, ערכי המשפחה, התמדה ועוד.
מחברת עם כלים אימוניים לתרגול עצמי בבית. במחברת תמצאו כלים אימוניים שהם ה״להיט״ בחדר האימון שלי, ומקום לכתיבה חופשית
ערכות שפת האימון לילדים ומתבגרים, כלים אימוניים לתרגול בבית, בקליניקה או בכיתה, למטפלים, מאמנים, מורים והורים.
